בהגיעו לגיל בר מצווה מחויב כל נער יהודי להתחיל בהנחת תפילין.
מצוות הנחת תפיליןנחשבת למצווה חשובה ביותר שעברה מדור לדור. בהתייחסם לקיום המצווה הסתמכו חז"ל על הפסוק "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך".
המילה "טוטפת" בארמית פירושה: תכשיט על המצח.
על פי ההלכה, יש להניח תפילין בכל בוקר, במהלך תפילת שחרית, אך לא בימי שבת וחג.
תפילין כוללות שתי יחידות – תפילין של ראש ותפילין ושל יד – שכל אחת מהן כוללת שלושה חלקים:
1. בית תפילין העשוי מעור של בהמה טהורה.
2. פיסת קלף המונחת בתוך בית התפילין ועליה רשומות ארבע פרשיות מהתורה ("קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" "והיה אם שמוע", ), שבכולן נזכרת המצווה. בתפילין של יד כל הפרשיות כתובות על קלף אחד, ואולם בתפילין של ראש כתובה כל פרשיה על קלף נפרד.
3. רצועות עור שחורות – לזרוע ולמצח.
מחירן של תפילין תלוי בסוג העור שממנו הן עשויות: תפילין רגילות עשויות מעור של עז או כבש. הם עמידות פחות, ולכן זולות יותר. תפילין מהודרות עשויות עור של פרה או שור. בתי התפילין גדולים ואטומים יותר, הקלף משובח יותר, והרצועות רחבות וחזקות יותר. תפילין מהודרות נשמרות לאורך שנים רבות, ולכן מחירן גבוה יותר.
לקראת בר המצווה מקבל הנער מהוריו ערכת בר מצווה הכוללת תפילין, טלית, כיפה וסידור.
במלאת לו 13 שנה ויום, בעת תפילת שחרית, הוא יקיים בפעם הראשונה את מצוות הנחת התפילין, ויהיה בכך כדי לסמל את היותו לאיש.
.jpg?id=3323764)